הטרדה מינית

בהליך זה משרדנו ייצג את התובעת.

הנתבע הועסק כמנהל בכיר בנתבעת (ביחד עם היותו בעל מניות בה) בעוד שהתובעת הועסקה בה כפקידה ומנהלת משרד. התביעה כנגד הנתבע  הוגשה בגין עילת הטרדה מינית בהיותו לפי הנטען מי שהיה "ממונה" על התובעת בעת עבודתה בנתבעת. התביעה כנגד הנתבעת הוגשה בגין הפרה נטענת של מחויבויותיה לפי הוראות החוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח- 1998 )להלן: "החוק למניעת הטרדה מינית", ובהיותה מעסיקתה של התובעת.

שני רכיבי תביעה נוספים שהגשנו כנגד הנתבעים עסקו בפגיעה בפרטיות התובעת (באמצעות מצלמות אבטחה שהותקנו בנתבעת), וכן בזכויות שבמשפט העבודה.

מדובר בהליך מורכב וטעון רגשית שלווה בהתפרצויות רגשיות לאורך כל ההליך מצד כל המעורבים.

התקיימו 2 דיוני קדם משפט ו-4 דיוני הוכחות. העידו כ-7 עדים מטעם הנתבעת והנתבע.

פסה"ד התפרש ע"פ 110 עמודים, במסגרתו ציין השופט כי היקף הראיות היה חריג בגודלו.

מדובר בפרשה קשה ביותר, שבמהלכה הפך אותה הנתבע לשפחת מין, להגשמת תאוותיו המיניות וביצע בה שורה ארוכה של מעשים מיניים קשים וחמורים ביותר, לרבות עשרות מעשי בעילה אסורה בהסכמה ומעשי סדום, מאות מעשים מגונים, הטרדות מיניות, פיזיות ומילוליות. כל זאת, תוך ניצול יחסי מרות בעבודה, ותוך כדי ניצול קשה שלה.

לשיטת התובעת, חלק מהמעשים נעשו חרף התנגדותה, וחלקם ב"הסכמה" לכאורית שלה. בכלל זה, הנתבע פגע בכבודה של התובעת, בחירותה ובפרטיותה, השפיל אותה, רמס את הכבוד העצמי שלה, פלש לאינטימיות שלה. כלפי הנתבעת נטען על ידנו שהיא אפשרה את ביצוע מעשיו של הנתבע, תוך הפרה בוטה של הוראות הדין בעניין הטרדה מינית, וביחס למחויבויותיה של מעסיקה במשפט העבודה.

התובעת טוענת כי בינה לבין הנתבע חלו יחסי מרות, ובהיותו אחד מבעלי הנתבעת. 

אשר להתנהלותה של הנתבעת ביחס לתלונת ההטרדה המינית –הנתבעת לא יידעה את עובדיה, ואותה בפרט, בעניין התקנון למניעת הטרדה מינית, לא מינתה אחראית ליישום החוק, לא קיימה הדרכות בנושא והפרה מחויבויות נוספות מכוח החוק. הנתבעת אף הפרה את חובת הנאמנות ותום הלב המוגברים החלים עליה כמעסיקה, לרבות החובה לספק סביבת עבודה נטולת הטרדות מיניות.

טענות הנתבע

הנתבע טען כי המדובר בסיפור אהבה שהתפתח בין התובעת לנתבע, שהיה מוכן לשנות בשבילה את כל חייו, ואף להיפרד מאשתו למענה, דבר שאותו הוא אף עשה בפועל. כלומר, התובעת אינה קורבן, כפי שהיא מציגה את עצמה. הנתבע פעל ממניעים רגשיים וכנים כדי ליישם את אהבתו כלפי התובעת.

אשר לתפקידו של הנתבע בנתבעת (הערה: קריטי לעניין הוכחת המרות) – הנתבעים טוענים כי הנתבע מעולם לא היה ממונה על התובעת, והיא לא היתה כפופה לו. נהפוך הוא, התובעת היא זו שהיתה ממונה על הנתבע.

הנתבע היה כפוף לתובעת, שהיא זו ששימשה כיד ימינו ומספר 2 של המנכל.. לנתבע כלל אין סמכויות ניהול, למעט היותו בעל מניות בנתבעת.

היחסים בין התובעת לנתבע היו בהסכמה, וכי היוזמה לקשר היתה של התובעת, ושהמדובר ברומן ובסיפור אהבה, ללא כפיה. כמו כן, הקורבן בכל הסיפור הוא למעשה הנתבע, ולא התובעת.

הנתבעים טוענים כי התובעת היא זו שיזמה מתחילת הקשר את הקרבה לנתבע, והיא זאת שגרמה להתהוות הקשר, כאשר רמזה, נגעה וגרמה לנתבע ללכת אחריה, תוך התאהבות ממשית.

לשיתוף:

להצלחות נוספות

סכסוך מסחרי

התובעת חברה בע"מ  ביצעה עבודות מסגרות נירוסטה ע"פ הזמנה של הנתבעת בשווי של 217,000 בצירוף מע"מ על פי הסכם ביניהן,

להמשך קריאה »

כיתבו לנו

גלילה למעלה
דילוג לתוכן