שותף בעסק שפועל אחת עשרה שנה מודיע שהוא רוצה לצאת. הוא מחפש בהסכם את סעיף היציאה ומגלה שאין הסכם כתוב כלל, ושמה שקיים הוא מסמך רישום ישן וכמה מיילים. שלושה שבועות אחרי ההודעה העסק ממשיך לעבוד כרגיל, הרווחים ממשיכים להתחלק בין הנותרים, ואליו לא מגיע דבר. פקודת השותפויות נותנת מענה למצב הזה: כאשר לא הוסכם על תקופה קצובה לקיומה של שותפות, כל שותף רשאי לסיימה בכל עת באמצעות מסירת הודעה ליתר השותפים.
מה שרוב השותפים אינם יודעים הוא מה קורה אחרי ההודעה. השותפות אינה מתחסלת ואינה מפסיקה לפעול; היא משנה סטטוס והופכת לשותפות בפירוק. מאותו רגע סמכויות השותפים ניתנות להם אך ורק לשם חיסול השותפות: טיפול בהתחייבויות שקדמו לפירוק, מכירת נכסים, ויישוב החשבונות ביניהם ככל שנותר רווח לחלוקה.
הדף הזה מפרט מה נדרש כדי לסיים שותפות בהיעדר מנגנון מוסכם, מה קורה בפועל אחרי ההודעה, אילו סעדים קיימים כשהשותפים הנותרים גוררים רגליים, ואיך נקבע שוויו של החלק היוצא.
התשובה הקצרה
בהיעדר הסכם ובהיעדר תקופה קצובה, כל שהנדרש משותף המבקש לסיים את השותפות הוא למסור הודעה ליתר השותפים. הפקודה קובעת כי פירוקה של שותפות לתקופה לא מסוימת יהיה בתאריך שנקב השותף בהודעתו, ואם לא נקב תאריך, בתאריך שבו נמסרה ההודעה. הקושי אינו במסירת ההודעה אלא בשלב שאחריה: אכיפת ההתחשבנות, קבלת גישה לספרים, והבטחה שהפעילות לא תימשך בלי שיתוף השותף היוצא ברווחים.
קודם כול: האם זו בכלל שותפות
כנגד מי שיבקש לפרק שותפות עשויה לעלות טענה שאין מדובר בשותפות שחלים עליה דיני השותפויות, אלא בלא יותר משיתוף פעולה עסקי שחלים עליו דינים אחרים. לכן זו נקודת הפתיחה של כל תיק.
שותפות היא קבוצה של בני אדם שהתקשרו ביניהם לניהול עסק לשם הפקת רווחים, ושלא התאגדו כחברה או כתאגיד אחר לפי דין. חשוב לדעת ששותפות יכולה להיות רשומה או לא רשומה, ובשני המקרים יחולו עליה דיני השותפויות. המבחנים לקביעה אם מדובר בשותפות הם משפטיים במהותם ונבחנים לפי מכלול הנסיבות, ולא לפי הכותרת שנתנו לה הצדדים.
שלושה מצבים, שלוש דרכי יציאה
קיים הסכם שותפות בכתב
השותף יפעל לפי הקבוע בהסכם, שקובע את דרך ההודעה, את אופן ביצוע הפירוק ולעיתים אף את זהות המפרק. זו הדרך המהירה והזולה, וזו הסיבה שכדאי לערוך הסכם שותפות אצל עורך דין המתמחה בתחום המסחרי ובדיני שותפויות בפרט: היעדר הסכם כזה מכניס סיבוכים וקשיים ביציאה.
שותפות שקצובה בזמן
שותפות שהוקמה לשם ביצוע פרויקט חד-פעמי, למשל, מתפרקת מיד בתום הזמן שנקצב לה, בלי צורך בפעולה נוספת.
שותפות ללא הסכם ובלי תקופה קצובה
המקרה השכיח ביותר במציאות. כאן חלה הוראת הפקודה, והשותף המבקש לצאת נדרש למסור הודעה ליתר השותפים על רצונו לסיים את השותפות.
מה קורה אחרי ההודעה
השותפות הופכת לשותפות בפירוק. מכאן ואילך סמכויות השותפים מוגבלות לחיסול: טיפול בהתחייבויות שקדמו לפירוק, מכירת נכסים, ויישוב החשבונות. בפועל, השותפים הנותרים לרוב אינם ששים לחסל פעילות רווחית, וכאן נוצרת הבעיה: גרירת רגליים בחיסול ובהתחשבנות, ולעיתים המשך הפעילות בלי לשתף את השותף היוצא ברווחים תוך השארתו מחוץ לתמונה. המקרים האלה שכיחים ביותר.
הסעדים כשהשותפים הנותרים לא משתפים פעולה
- פנייה לבית המשפט לקבלת סעדים לחיסול השותפות ולכפיית התחשבנות כספית עם השותף היוצא.
- תביעה למתן חשבונות, כדי לחשוף את הפעילות והרווחים בתקופה שלאחר ההודעה.
- צו לגילוי ולעיון בספרי השותפות, כאשר נמנעת הגישה למידע.
- צו האוסר דיספוזיציה בנכסי השותפות, כשקיים חשש להברחה.
- מינוי מפרק או מנהל מיוחד במקרים המתאימים.
הערכת שווי וקניית החלק היוצא
במקרים מסוימים ניתן להגיע, במשא ומתן או באמצעות בית המשפט, לרכישת חלקו של השותף היוצא לפי שווי השותפות, שאותו יש להעריך באמצעות מומחה. זו לרוב התוצאה העדיפה על חיסול בפועל: היא שומרת על ערך העסק החי במקום למכור את נכסיו בנפרד. משום כך שאלת מועד ההערכה ובסיסה, ולא רק זהות המעריך, היא סוגיה מרכזית בהתדיינות.
מסמכים שיש להכין
- כל מסמך שמעיד על קיומה של השותפות: רישום, מסמכי פתיחת חשבון, הסכמים מול לקוחות וספקים.
- דוחות כספיים ומאזני בוחן לשנים האחרונות.
- דפי חשבון של השותפות ותיעוד משיכות של כל שותף.
- תיעוד חלוקת רווחים בפועל לאורך השנים, שהוא לרוב הראיה החזקה ביותר לחלקי השותפים.
- ההודעה על סיום השותפות ואישור מסירתה.
- התכתבות המתעדת את התנהלות הצדדים לאחר ההודעה.
טעויות נפוצות
- למסור את ההודעה בעל פה. מועד המסירה הוא מועד הפירוק, ולכן הוא חייב להיות מוכח.
- להמשיך לעבוד כרגיל אחרי ההודעה. התנהלות עסקית רגילה מטשטשת את מועד המעבר לפירוק.
- לוותר על גישה לספרים. אחרי ניתוק הגישה, שחזור התמונה קשה ויקר.
- להסכים לשווי בלי הערכה. מספר שנקבע בלי בסיס הוא הדבר הקשה ביותר לתקן בדיעבד.
- להמתין חודשים לפני פנייה משפטית. בזמן הזה נצברים רווחים שהשותף היוצא לא שותף בהם.
איך אנחנו מטפלים בתיק כזה
משרדנו מלווה שותפים בפירוק שותפות ובפרישת שותף: בחינת קיומה של השותפות ומעמד הצדדים, מסירת הודעת פירוק כדין, דרישה למתן חשבונות ולהתחשבנות, ניהול משא ומתן לרכישת החלק היוצא, ופנייה לבית המשפט לסעדים כאשר השותפים הנותרים אינם משתפים פעולה, לרבות עריכת הסכם פירוק.
נושאים קשורים
- עורך דין לפירוק שותפות עסקית וסכסוך בין שותפים
- שותף לא מעביר כספים או מפר הסכם
- משפט מסחרי לחברות ולעסקים
האמור לעיל הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו. כל מקרה נבחן לגופו ולפי נסיבותיו.
שאלות ותשובות
אין לנו הסכם שותפות. אפשר בכלל לפרק?
כן. פקודת השותפויות קובעת שככל שלא הוסכם על תקופה קצובה לקיומה של שותפות, כל שותף יוכל לסיימה בכל עת באמצעות הודעה על כוונתו ליתר השותפים. הפירוק יהיה בתאריך שנקב השותף בהודעתו, ואם לא נקב תאריך, בתאריך שבו נמסרה ההודעה.
מסרתי הודעה. למה העסק ממשיך לעבוד כרגיל?
מפני שהשותפות אינה מתחסלת עם ההודעה אלא משנה סטטוס והופכת לשותפות בפירוק. מאותו רגע סמכויות השותפים ניתנות להם אך ורק לשם חיסול: טיפול בהתחייבויות שקדמו לפירוק, מכירת נכסים ויישוב החשבונות. המשך פעילות רגילה בלי שיתוף השותף היוצא הוא בדיוק המצב שמצדיק פנייה לבית המשפט.
השותפות לא רשומה. זה משנה?
לא לעניין תחולת הדין. שותפות יכולה להיות רשומה או לא רשומה, ובשני המקרים יחולו עליה דיני השותפויות. מה שנבחן הוא האם התקיימה שותפות למעשה, לפי מכלול הנסיבות.
השותפים לא משתפים פעולה בהתחשבנות. מה עושים?
פונים לבית המשפט לקבלת סעדים שיביאו לחיסול השותפות ולכפיית התחשבנות. בהתאם לנסיבות ניתן לבקש גם תביעה למתן חשבונות, צו לגילוי ולעיון בספרי השותפות, צו האוסר דיספוזיציה בנכסים, ובמקרים המתאימים מינוי מפרק או מנהל מיוחד.
איך נקבע כמה מגיע לי?
במקרים מסוימים ניתן להגיע, במשא ומתן או באמצעות בית המשפט, לרכישת חלקו של השותף היוצא לפי שווי השותפות, שאותו יש להעריך באמצעות מומחה. מועד ההערכה ובסיסה, ולא רק זהות המעריך, הם לרוב סוגיה מרכזית בהתדיינות.