הכרה בדיעבד ביחסי עובד מעביד

 אופן יישום מערכת היחסים בהסכם למתן שירותים במעמד עצמאי

ביחס להשתלמויות, אירועי חברה, נופשים-

• לקיים נוהל לפיו קבלנים רשאים להשתתף בהשתלמויות נופש, אולם יהיה
• עליהם לשלם (או תשלום גבוה יותר מאלה של העובדים);
• להפריד מועד תשלומים של העובדים מהקבלנים;
• להפריד מנגנוני שכר והסכמי עובדים מאלה של קבלנים;

טענות הגנה במקרה של מעסיק שנתבע על ידי מי שמבקש להכיר בעצמו כעובד?

כאשר משרדנו נדרש להגן על מעסיק מפני תביעה להכרה במעמד של עובד קו ההגנה והפעולות שנבצע על מנת להדוף את התביעה הן:

• שלילת הפן החיובי והוכחת הפן השלילי במבחן ההשתלבות;
• ניתוח קפדני של מבחני העזר;
• טענת ויתור על הסטטוס;
• שיטת התשלום מצביעה על אופיים של היחסים בין הצדדים;
• צורת העסקת העובד כפרי של הסכמה;
• שיהוי בהגשת התביעה;

תביעה להכרה ביחסי עובד–מעביד: איך יחושב הפיצוי למי שהוכר כעובד בדיעבד?

השלב הראשון הוא שלב "הפיצוי הממוני":
בשלב זה מבוצעת תחילה השוואת עלות המעסיק לתמורה הקבלנית –

לצורך בחינת השאלה אם נגרם לעובד נזק ממוני יש לבדוק את הפער בין עלות המעסיק לפי השכר החלופי (ככל שהוכח שכר כאמור) לבין התמורה הקבלנית, וזאת נכון ליחידת הזמן הרלוונטית (שכר שעתי/יומי/חודשי).

כיצד קובעים את השכר של מי שנחשב כ"עצמאי" היה מקבל כ"עובד"? (השכר החלופי)

זכויותיו הסוציאליות של מועסק המוגדר בדיעבד כ"עובד" תחושבנה לפי השכר החלופי שניתן לקבוע כי הצדדים היו מסכימים עליו ככל שהמועסק היה מוגדר מלכתחילה כ"עובד", ככל שמוכח שכר כזה על יסוד הראיות שהובאו בפני בית הדין, כאשר נטל ההוכחה בקשר לכך מוטל על המעסיק.

במקרים בהם מוכיח המעסיק שכר חלופי, היינו משכנע את בית הדין כי לו ידעו הצדדים על הסיווג הנכון של המועסק כעובד היו כצדדים הגונים ותמי לב קובעים את השכר החלופי כתמורה שוטפת – יחושבו זכויות המועסק בהתאם לשכר החלופי שייקבע.

לא עמד המעסיק בנטל המוטל עליו בקשר לכך – תחושבנה הזכויות לפי התמורה הקבלנית שקיבל המועסק כ"עצמאי".

מהן הדרכים האפשריות להוכחת השכר החלופי?

• שכרו של עובד מקביל אשר ביצע עבודה דומה;
• טבלת השכר בהסכמים קיבוציים רלוונטיים;
• שכר ראוי לעובד שכיר באותו מעמד כפי הנלמד ממקורות חיצוניים, למשל באמצעות חוות דעת מומחה במקרה שאין עובדים בתפקידים דומים;
• או ראיות לגבי שכר חלופי שהוצע או נקבע בתום לב וכדין בין הצדדים עצמם;

מה קורה אם קיימת "תנית גדרון" בהסכם?

על האפשרות לקבוע את השכר החלופי בהתאם למה ש"נקבע בין הצדדים עצמם", נקבע כי אין לתת להסכמה מעין זו – משקל מכריע.

אין לתת דגש מיוחד לקיומה של תנית גדרון בין הצדדים, אין מקום לאמצה חד צדדית, ואין מקום להסיק ממנה את שכרו החלופי של העובד, אלא יש לפנות לנתונים מוכחים בדבר שכרו של עובד מקביל אצל אותו המעסיק או לנתונים מוכחים אחרים.

האם מי שתבע הכרה בעצמו כעובד יהיה חייב בהשבה של כספים ששולמו לו ביתר? (שאלת ההשבה)

מעסיק לא יהיה זכאי להחזר של חלק מהסכומים ששילם לעובד מכוח ההסכמה החוזית ביניהם רק בגלל שהעובד ביקש הכרה בו ככזה, ולכל היותר רשאי מעסיק לעתור לקיזוז הפער (שבין השכר החלופי שיוכח על ידו לבין התמורה הקבלנית) כנגד זכויות שתיפסקנה לזכות העובד במסגרת תביעתו, ולא מעבר לכך.

מהו אותו פיצוי לא ממוני?

השאלה מה יהיה הדין למי שאכן בא בגדרי המונח "עובד", ובסיומם של יחסי העבודה עולה שאלת ההתחשבנות בדיעבד עברה גלגולים רבים בהלכות שונות בביה"ד הארצי לעבודה ויצרו חוסר אחידות בגישה לשאלת ההתחשבנות בדיעבד בין מי שהוכר במעמד של שכיר לבין מי שהעסיקו.

עיקר הקוש נבע מן העובדה לא תמיד ניתן להתחקות אחר כוונת הצדדים ותום ליבם במעמד בו התקשרו בהסכם למתן שירותים.

האם העובד העדיף משיקוליו תמורה קבלנית גבוהה יותר מלכתחילה ונוהג בחוסר תום לב שאז ראוי לחייבו בהשבת כספים שקיבל ביתר, או שהמעסיק ביודעין ובכוונה סיווג את העובד כעצמאי באופן שגוי כדי לחסוך בעלויות ואז ראוי להרתיעו בשלילת אפשרות ההשבה של כספים ששילם ביתר.

הפתרון בהלכת כותה קבע פיצוי לא ממוני שבו מוקנה לבית הדין שיקול דעת לפסוק בנסיבות המתאימות פיצוי המגלם בתוכו את כלל השיקולים שיש להביאם בחשבון, לרבות נסיבותיו הקונקרטיות של כל מקרה ומקרה ושיקולי רוחב.

מהו הרציונאל שביסוד הפיצוי הלא ממוני

בהכרה במועסק כעובד טמונות זכויות בעלות ערך כלכלי שאינן ניתנות לכימות, כגון מגבלות על פיטורים וזכויות נוספות שאינן ממוניות (האפשרות לקידום, ביטחון תעסוקתי, השתלבות חברתית במקום העבודה וכדו')

תכליות ומטרות חברתיות – ההגנה על רווחתם של העובדים, על זכויותיהם ועל כך שלא ינוצלו בידי המעסיק וכן הרתעה מפני סיווגים מוטעים.

גובה הפיצוי הלא ממוני שנועד לפצות על אובדן אותן זכויות בעלות ערך כלכלי במעמד של "עובד" נקבע על פי מכלול שיקולים של עוה"ד של התובע להביא בחשבון בנימוקיו לגובה הפיצוי המבוקש בכתב התביעה בגין רכיב זה של פיצוי לא ממוני.

למשרדנו ניסיון ספציפי בהגשת תביעות להכרה ביחסי עובד – מעסיק ובניהול הליכים מן הסוג הזה.

כך לדוגמה משרדנו ייצג עובדים שהועסקו בתמלול חקירות משטרה במעמד של פרילנסרים בתביעה להכיר בהם במעמד של עובדים שכירים, זאת אע"פ שהיו חתומים על הסכמי התקשרות למתן שירותי תמלול שקבעו מפורשות שהשירותים לא ניתנים במסגרת של יחסי עבודה במעמד של שכירים.

כל התביעות הסתיימו בהסדרי פשרה חסויים לרבות מחוץ לכתלי ביה"ד למניעת השלכות רוחב ותביעות נוספות כנגד החברה הנתבעת, מהלך שקיצר משמעותית את התמשכות ההליכים.