השאלה
החברה מעוניינת להתקין מצלמות במשרדים החדשים, ולעשות כל מה שצריך על מנת שיהיה חוקי לגמרי.
במשרד החדש יש הרבה דלתות, ובנוסף גם דלת חיצונית לחדר כיף של העובדים. האם החברה מחויבת להחתים אותם על הרשאה לצילום? מה קורה במידה ומישהו מסרב?
האם אנחנו צריכים לתלות שלטים במשרד? אם כן, האם מספיק רק בכניסה הראשית למשרד?
להלן תשובתנו
אחת מן השאלות המרכזיות העולות בהקשר להתקנת מצלמות במקום העבודה, היא המידה המשתנה של הפגיעה בפרטיות הנגרמת מהתקנת מצלמת מעקב במתחמים השונים במקום העבודה, החל מעמדת העבודה האישית של העובד, דרך אזורי מנוחה, אזורים "ציבוריים" ואזורים הפתוחים לקבלת קהל.
רישות מקום העבודה במצלמות מקליטות יוצר שינוי מהותי ומשמעותי באופן בו מפקח הארגון על עבודת המועסקים אצלו;
במקום בו מופעל מעקב טכנולוגי קבוע, העובד אינו יכול ליהנות ולו מרגע אחד של חסד בו יוכל לחוש נעזב לנפשו בלא מבט חיצוני הבוחן אותו ואת מעשיו. בנוסף, מאפשרת שמירת הצילומים בפורמט ממוחשב להצליב אותם עם מידע ממקורות מתוחכמים, ולהסיק מהם מידע רגיש.
צילומים של עובדים במקום עבודה נכנסים בדרך כלל לגדר מידע", ואוסף הקלטות ממצלמה המופעלת בידי מעסיק נכנס לגדר "מאגר מידע" כמשמעות המונחים בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, אף אם המצלמה לא כוללת טכנולוגיות מיוחדות כגון זיהוי פנים אוטומטי.
קיימת קביעה עקרונית אחת של בית הדין בעניין איסקוב, המשליכה על כל סוגי הטכנולוגיה בהם משתמשים המעסיק והעובד במקום העבודה ועל כל סוגי המידע הנאסף באמצעותן, הסירה ספק והבהירה שלעובד יש מרחב של פרטיות המלווה אותו גם במקום העבודה, בלא קשר לזכות הקניין של המעסיק במקום העבודה ובציוד בו העובד עושה שימוש.
קביעה עקרונית נוספת של בית הדין בפרשת איסקוב היא שעל המעסיק לקבוע מדיניות מפורשת ומפורטת בנוגע לשימוש העובדים בטכנולוגיות מידע ולהודיע על כך לעובדים. נקבע, כי המעסיק חייב להביא לידיעת העובדים בפירוט את כללי המדיניות הנוהגת ביחס לשימוש בטכנולוגיות מידע ואת הנסיבות המצדיקות ניטור כללי או ספציפי של מידע .
"עקרון הלגיטימיות"
"עקרון הלגיטימיות" מגביל את המעסיק לאסוף מידע אישי על עובדיו ולהשתמש בו רק למטרות הספציפיות החיוניות למקום העבודה והעולות בקנה אחד עם התכלית העסקית של המעסיק, או נובעות מהוראת חיקוק או דרישת רשות מוסמכת כגון דרישת גורמי פיקוח מסוגים שונים לאסוף את המידע (חברות ביטוח, רגולציה, וכד').
בפסיקה מקובלת ההנחה שהסכמה של עובד, אינה משקפת בהכרח בחירה חופשית לגבי מהות התנאים הקשורים במשא ומתן על תנאי העבודה. זאת בשל פערי הכוחות המובנים בין המעסיק לעובד . מכאן שגם תוקפה של הסכמה של עובד לפגיעה בזכותו החוקתית לפרטיות, לרבות לאיסוף או לשימוש במידע בידי מעסיק, אינה בעלת משקל רב, ולכן יש לשים דגש על עיקרון הלגיטימיות ולדקדק בו.
מדיניות ברורה ומפורטת
פערי הכוחות ודרישת ההגינות המוגברת המוטלת על המעסיק, הופכים את השקיפות כלפי העובדים לתנאי הכרחי ומהותי בטרם השימוש באמצעי מעקב. לפיכך לשם יצירת התשתית לגיבוש הסכמה מדעת של העובדים לפחות בהתנהגות (כנדרש בסעיפים 1 ו – 3 לחוק הגנת הפרטיות ) ולצורך קיום הוראת סעיף 11 לחוק הגנת הפרטיות, דורש הדין מן המעסיק לגבש מדיניות ברורה ומפורטת בדבר אופן והיקף השימוש במצלמות מעקב ומטרותיהן, שתיקבע ככל הניתן לאחר היוועצות בעובדים ( היוועצות איננה מחייבת לנהל מו"מ עם העובדים או מעניקה לעובדים זכות וטו), ותוצג באופן קבוע לידיעתם .
איסור הצילום במרחב הפרטי של העובד
באזורים בהם קיימת לעובד הזכות למרחב פרטי, הכלל הוא שאסור לצלם אותו ללא ידיעתו ואין להתקין מצלמות נסתרות, אפילו למטרה לגיטימית . התקנת מצלמת סתר ללא ידיעת העובד, עלולה להגיע כדי עבירה פלילית. לזה יש להוסיף ששימוש במצלמה נסתרת אשר גם מאפשרת הקלטת קול, עלול לסתור גם את הוראות חוק האזנת סתר, התשל"ט – 1979 שהפרת הוראותיו היא עבירה פלילית חמורה .
לתשומת ליבכם שהמעסיק איננו יכול לקבל מן העובדים "הסכמה עקרונית" לבצע צילומי סתר במשרדי העובדים לפי שיקול דעתו ובלא ידיעתו הספציפית של העובד על כל מתחם בו מופעלת מצלמה במרחב הפרטי שלו, מפני שהסכמה כזו לא תעמוד במבחן המידתיות .
חשוב לדעת. הקלטות ממצלמה שהתקין המעסיק לבקרת כניסה למפעל, למטרות ביטחוניות או לשמירה על שלום העובדים, אינן יכולות לשמש אותו למטרת ניהול ומשמעת כגון בחינת ההספק של העובד, או תיעוד משך ההפסקות שהוא נוטל. שימוש חורג כזה בצילומים מפר את הוראות חוק הגנת הפרטיות.
מיקום התקנת המצלמות (נגזר מעיקרון המידתיות)
קשה להצדיק צילום בחדר שירותים או מלתחות- זו פגיעה לא מידתית.
גם מתחם, חדר, או עמדת עבודה בהם שוהה העובד לשם ביצוע עבודתו, ואשר איננו פתוח לכניסה חופשית של הציבור – מהווה "רשות היחיד" בה רשאי העובד לצפות למרחב פרטי שיהיה חופשי ממעקב קבוע (הדבר אפשרי רק במידה שהתועלת ממנה למעסיק תעלה משמעותית על הפגיעה החמורה בפרטיות העובד, ובכל מקרה בידיעתו של העובד).
במשרד ובכל עמדה בה מתמצה העבודה בפעילות משרדית רגילה – קשה בדרך כלל להצביע על אינטרס של המעסיק היכול להצדיק הפעלת מצלמות במשרדי העובדים בלי שתהיה בכך פגיעה לא מידתית ולא סבירה בפרטיותם.
איזור מנוחה, כגון מטבחון, חדר אוכל, או כל מתחם אחר שאינו זירת ביצוע העבודה, – גם הוא איזור בו ציפיית העובד לפרטיות היא גבוהה יותר, ובמבחן המידתיות ניתן יהיה להצדיק צילום בו רק למטרה חיונית ביותר, ובמתכונת מצומצמת.
אזורים ציבוריים כדוגמת המסדרונות, מבואת הכניסה למשרד ובמיוחד מתחמים בעסק הפתוחים ללקוחות ולציבור הרחב, ככלל אינם צריכים להיחשב לרשות יחיד בה סביר לייחס לעובדים ציפייה להגנה מוגברת על פרטיותם. באזורים ציבוריים אלה השימוש במצלמות למטרות לגיטימיות הוא סביר יותר, בתנאי שיבוצע במידתיות ותוך ידוע הולם של כלל העובדים.
קווים מנחים לשימוש במצלמות במקום העבודה - בפרקטיקה
התקנת מצלמות יכולה להתבצע רק למטרה לגיטימית, החיונית למימוש האינטרס של המעסיק ומתיישבת עם התכלית העסקית שלו, או נדרשת למילוי חובה חוקית. הקלטות ממצלמה שהותקנה למשל לבקרת כניסה, ככלל אינן יכולות לשמש את המעסיק לצרכי משמעת כגון תיעוד משך ההפסקות של העובד (את המטרה מגדירים בנוהל שיופץ לעובדים).
טרם התקנת מצלמה – יש לגבש מדיניות ברורה ומפורטת בדבר אופן והיקף השימוש במצלמות ומטרותיהן; – יש להציג את המדיניות לעובדים, לשוב ולידע בדבר הפעלתה, ולבחון הצורך לרעננה מעת לעת.
ככלל אסור להתקין מצלמות סתר או לצלם עובד ללא ידיעתו, ואין לקבל מהעובדים "הסכמה עקרונית" לבצע צילומי סתר במשרדיהם.
חובה להודיע לעובדים על הפעלת המצלמה ועל תחום הכיסוי של המצלמות (לאו דווקא מיקומן המדויק), למעט בנסיבות חריגות ומצומצמות ביותר (למשל חשד למעילה וגניבה שרוצים לברר);
בכל מקרה לא מספיק להתקין שלטי ידוע, אלא על המעסיק לקבוע מדיניות ברורה בדבר היקף השימוש במצלמות ומטרותיו שתפורסם לידיעת העובדים, ובמידת האפשר תיקבע לאחר התייעצות איתם.
מעסיק הפוגע בפרטיות העובדים במידה מוגזמת או למטרה לא ראויה, חשוף לסיכון של תביעות אזרחיות, תשלום פיצויי פיטורין מוגדלים ואף הליכים פליליים.
שימוש במצלמה מקליטת קול גם עלול להגיע כדי עבירה חמורה גם על הוראות חוק האזנת סתר, התשל"ט-1979, ולכן על המעסיק להיזהר ולהקפיד במיוחד על ידוע מלא של מלוא האנשים ששיחותיהם עשויות להיקלט.