שלילת פיצויי פיטורין

ראוי שעובד יהיה מודע כי האפשרות לשלול ואף להפחית מפיצויי הפיטורים להם הוא זכאי שרירה וקיימת ואף מוסדרת בחוק (סעיפים 16-17 לחור פיצויי פיטורים) בנסיבות המצדיקות שלילת הפיצויים. אותן הנסיבות שבעטיין ניתן להפחית או לשלול פיצויי פיטורים, מקורן או בהסכם הקיבוצי החל על העובד או בהיעדר הסכם כזה אותו הסכם קיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים באותו ענף, ואם זה לא קיים, זה האחרון ינחה את בית הדין בקביעתו אם הנסיבות בגינן המעביד מבקש לשלול את הפיצויים אכן מצדיקות שלילתם.

כאשר הסכם קיבוצי מתיר שלילת פיצויים בנסיבות מוצדקות, עדיין אין המשמעות היא שהחובה הקיימת היא לשלילת כל סכום הפיצויים לחלוטין, אלא ישנה האפשרות לקיים סנקציה של שלילה חלקית של הפיצויים ולכן על העובד לדעת  כי עדיין קיים סיכוי שבית הדין יפעיל שיקול דעת ויפסוק שלילה חלקית בלבד של הפיצויים. עוד ראוי לזכור שהפסיקה רואה בפיטורים שלעצמם עונש חמור מספיק ולכן שלילה מלאה ומוחלטת של פיצויי הפיטורים שמורה רק למקרים חמורים.

מהי הפרת משמעת חמורה?

הפרת משמעת היא מונח גמיש הנתון לפרשנות, כזו התלויה בנסיבות המקרה ואף במעמדו של העובד אצל המעסיק. הפרת משמעת לא בהכרח תביא לשלילה גורפת של פיצויי פיטורים, שלילה מוחלטת מהווה רף ענישה עליון השמור למקרים חמורים ביותר של הפרות משמעת. כך לדוגמא נפסק כי עובד שעשה שימוש ברכב מסחרי של מעסיקו למטרות מטרות פרטיות (הובלות פרטיות) זכאי לפיצויי פיטורין. בבואו להכריע, ישקול ביה"ד את האפשרות להסתפק בהפחתת הפיצויים במקום שלילתם המוחלטת ויביא בחשבון שיקולים כגון: חומרת המעשה, פיטורי העובד, משך ההעסקה ונסיבות אישיות שעשויות לספק הסבר (ולא צידוק) למעשה. כך נפסק כי משלא הוכח שעובד "גנב" ממעסיקו אלא רק נחשד בגניבה, אין לשלול בצורה מוחלטת את פיצויי הפיטורים ומשהוכח כי מדובר רק בהפרת חובת אמינות ונאמנות למעסיק ניתן להסתפק בזכאות חלקית לפיצויי פיטורים.

היעדרות מהעבודה כהפרת משמעת

 ברור הוא כי התייצבות סדירה של העובד בעבודה היא ציפיה לגיטימית של המעסיק למילוי חלקו של העובד בהסכם העבודה. מכאן שהיעדרות ללא רשות מן העבודה עולה אכן כדי הפרת משמעת. אך הגדרתה כחמורה תלויה בנסיבות, ככל שלא מדובר בזלזול מופגן, חוסר התחשבות קיצוני ומכוון הרי שדי בפיטורים עצמם כעונש חמור מספיק. עובד אינו רשאי להשאיר את מעסיקו באי ודאות מוחלטת באשר להתייצבותו לעבודה. מעסיק המגלה אורך רוח והתחשבות במצוקותיו של עובד שנעדר עקב אותן מצוקות ובתמורה מקבל אדישות מופגנת, זלזול והתעלמות מחובותיו כלפי מקום העבודה ומנזקים שעלולים להיגרם למעסיק, הרי  שאלה עשויים להוות נסיבות שיעלו כדי הפרת משמעת חמורה שיצדיקו שלילת הפיצויים.

לסיכום:

המסגרת החוקית לשלילת פיצויי פיטורים מוסדרת בחוק פיצויי הפיטורים ומושתתת על הנסיבות לשלילת הפיצויים הקבועים בהסכם הקיבוצי החל על העובד. ראוי שהעובד ידע שאין להשלים עם גזירת שלילת פיצויים מוחלטת וכי ניתן לפנות לביה"ד במטרה שזה ישקול את הנסיבות שכן הגדרת המונח הפרה חמורה נתונה לפרשנות וזו עשויה אולי להביא להפחתת השלילה ולביטולה.