כאשר צדדים לחוזה לוקחים על עצמם התחייבויות כחלק מחוזה, סביר להניח שהם מסדירים ביניהם גם את חלוקת הסיכונים אותם ניתן לצפות שיתרחשו במהלך קיום החוזה. אך בחוזים ארוכי טווח כגון חוזי שכירות מקרקעין, שכירות ציוד, שותפות, שירותים שניתנים לאורך זמן, נוצרים לעיתים בעיות שיוצרים מאורעות בלתי צפויים, אשר בחריגותם משנים מן היסוד את התנאים לקיומו של החוזה. בכך עוסקים דיני הסיכול.
חוזה ארוך טווח חושף מעצם טיבו את הצדדים להתרחשותם של מאורעות וסיכונים ככל שמתארך משך קיומו של החוזה. צדדים חשופים ככל שהזמן חולף לסיכונים חיצוניים לחוזה כגון: מלחמות, פגעי טבע, מהומות, מהפיכות, שביתות והשבתות, חוסר יציבות פוליטית וכלכלית ומגיפות.
סיכול חוזה הוא הפרה של חוזה שאין בו יסוד של אשמה מצד המפר שנקלע למצב שבו אין לו יכולת למנוע את הנסיבות המסכלות את ביצוע החוזה ככתבו וכלשונו.
ברגיל, צד המפר חוזה נושא בתוצאות ההפרה או אי קיום החוזה. בנסיבות של סיכול חוזה, קבועים בחוק החוזים הישראלי (בסעיף 18 לחוק)תנאים שבהם צד לחוזה פטור מתוצאות ההפרה ואי קיום החוזה, ואלה הם התנאים:
- העדר ידיעה או העדר צפיה של המפר על הנסיבות המסכלות;
- אי יכולת למנוע את הנסיבות המסכלות;
- התרחשות של נסיבות המסכלות את החוזה;
תנאים אלה הם מצטברים. היינו על מנת להחיל את הפטור על כולם להתקיים בו זמנית.
היכולת לצפות מראש
קשיים עסקיים תמיד יהיו חלק בלתי נפרד מהעולם המסחרי ואלה ידועים מראש ותמיד יהיו צפויים מראש, והפסיקה רואה צדדים להסכם כמי שהיה עליהם לצפותם בנסיבות העסקה (כך לדוגמה הם שערי מטבע חוץ ושערי ריבית). כך לדוגמה בתי המשפט לא הכירו בטענותיהם של חקלאים על פגעי טבע כגורמים המסכלים את החוזה לאספקת תוצרת חקלאית. אפילו מאורעות כגון מלחמות לא הוכרו בפסיקה הישראלית כמאורעות בלתי צפויים.
כתוצאה מהפרשנות המצמצמת שניתנה בבתי המשפט בישראל לאי היכולת לצפות מראש אירועים מסכלים, הפך השימוש בסעיף 18 בחוק החוזים לכמעט בלתי רלבנטי.
היכולת למנוע את הנסיבות
התנאי השני הוא שהמפר לא יכול היה למנוע את הנסיבות אשר סיכלו את החוזה, בגינן לא התאפשר לו לקיים את התחייבותו לפי החוזה. מניעת הסיכול מכוונת ומתייחסת למפר. מי שבעצמו גרם לנסיבות לא יוכל כמובן לטעון לסיכול.
התרחשות של נסיבות המסכלות
נסיבות מסכלות הן נסיבות בהן קיום החוזה הופך לבלתי אפשרי בין אם פיזית ובין אם בלתי חוקית או שונה באופן יסודי ממה שהצדדים הסכימו עליו. האחרון מאפשר קרקע נוחה לפרשנות רחבה עד כדי שנאמר על חוזה שביצועו אינו מעשי או שמטרת החוזה נכשלה.
כך סגירת קניונים, מכוני כושר, מסעדות ואולמות אירועים בצו כחלק מהמאבק להתפשטות מגיפת הקורונה בישראל, הופכת את קיום החוזה, הכנסת לקוחות לחנויות הקניון, או האפשרות למנויים בחדר כושר להתאמן לבלתי אפשרית ובכך מסכלת את החוזה בין בעלי הקניון לשוכרים ובין המתאמנים למכון הכושר.
מצב כלכלי משברי כפי שאנו חווים עתה המתבטא בעצירת העסקאות כליל במשק, אינו יכול לעלות כדי נסיבות מסכלות עבור רופא שיניים או עורך דין שהכנסתו נפגעה אנושות בהיעדר לקוחות, כיוון שנשוא החוזה (המשרד עצמו) לא נפגע באופן שאינו מאפשר את קיום החוזה (בהנחה שאינו ממוקם בקניון שי הוראה לסגור שהפך את השימוש בנכס לבלתי מעשי או בלתי חוקי). ראוי לזכור שפגיעה באמצעי לביצוע החוזה שניתן להחליפו באמצעי אחר (גם שהוא יעיל פחות) עשוי לדחות את טענת הסיכול.
האם ניתן להשתחרר מהסכם השכירות עקב ההנחיות והמצב שנוצר כחלק מהמאבק במגיפת הקורונה
כאמור, היסוד הראשון בסיכול חוזה מותנה בכך שהמניעה היא מניעה של קבע. מניעה זמנית אינה יכולה להביא לכדי התגבשותה של עילת הסיכול . באשר לתנאי השני – תנאי זה פורש בפסיקה בצמצום רב. "הגישה הרווחת בפסיקה קבעה, כי כמעט כל אירוע ניתן לצפייה, בחינת "הכל צפוי". קשה יהיה לקבל את הטענה כי אירוע פנדמי כגון מגיפה כלל עולמית הוא אירוע צפוי. באשר לתנאי השלישי – יחסי השכירות עניינם העמדת נכס לשימוש מצד אחד, ומן הצד השני – תשלום דמי שכירות. גם אם לא ניתן לעשות שימוש במושכר למשך חודשיים מתוך כלל תקופת השכירות, הרי שכל עוד השוכר מחזיק במושכר, לא נמנעת ממנו האפשרות למלא את חלקו בחוזה, דהיינו להוסיף ולשלם את דמי השכירות באותה התקופה. לא ניתן לאחוז בחבל משתי קצותיו, דהיינו, מחד להוסיף ולהחזיק במושכר, ומאידך להימנע מלשלם בטענת סיכול. שונה הדבר מחוזה אשר לא ניתן כלל לבצעו כגון נכס שהוראה בצו לסגרו כליל והשוכר אינו יכול לעשות בו שימוש. משלא נתמלאו יסודות הסיכול, אין סיכול ואין פטור והגנות כתוצאה של הפרת החוזה.
התנאה על הסיכול
למי שעשוי לערוך הסכמים וחוזים בעתיד חשוב לדעת שניתן להתנות על דיני הסיכול ותוצאותיו. צדדים לחוזה יכולים איפוא להחריג מראש מאורעות חיצוניים חריגים ולחלק ביניהם את הסיכון במקרה של התרחשות מאורעות כאלה, זאת באמצעות יצירת מנגנון מובנה של התאמה בהסכם עצמו.
תוצאת הסיכול על החוזה
כאשר מתקיימים יחדיו כל תנאיו המצטברים של סעיף 18 לחוק התרופות – פטור החייב מקיום החוזה. לא ניתן לאכוף ביצוע של חוזה מסוכל, ולכן בידי הצד שנפגע נותרת תרופת הביטול, והוא חייב לעשות בה שימוש שאחרת כמוהו כמי שממשיך לקיים את החוזה על אף הנסיבות. הסיכול עצמו אינו מביא לביטול החוזה, ועל הנפגע לבצע פעולה אקטיבית של ביטול החוזה בהודעה לצד השני. ביטל הנפגע את החוזה – פטור מקיומם של החיובים שלקח על עצמו.